לזכרו של חברנו היקר ארי יואל פולד הי"ד

ארי היה חבר יקר בקהילתנו באפרת, איש משפחה מסור ואוהב, ציוני בכל רמ"ח איבריו, ומחנך בנשמתו. הוא נרצח בפיגוע דקירה בצומת גוש עציון ביום ז' בתשרי תשע"ט (16.9.2018), כשיצא לקניות במתחם רמי לוי. גם ברגעיו האחרונים, למרות פציעתו האנושה, הוא פעל בגבורה עילאית להגן על הסובבים אותו.

ארי היה דמות מיוחדת בקהילתנו. עלה לארץ מניו יורק בשנת 1991 מתוך בחירה ואהבת הארץ, והתגייס לצה"ל כלוחם בגולני. אפילו כשגילה שהוא פטור משירות מילואים בגלל היותו מח"ל, פעל בנחישות כדי לחזור לשרת – כזה היה ארי, תמיד התנדב ונתן מעצמו למען הכלל. תמיד הקפיד על שירות מילואים קרבי בכל מקום אליו נקרא ומעולם לא הפסיד שירות כזה.

בקהילה הכרנו את ארי כמתפלל קבוע וגבאי מסור בבית הכנסת. דמותו הייחודית – עם נשק על הכתף מצד אחד וגמרא ביד השנייה בדרכו לשיעור – הייתה סמל לשילוב המיוחד של "תורה ועבודה" שכה אפיין אותו. תמיד היה מוכן לעזור, תמיד עם חיוך על הפנים, בין אם בענייני בית הכנסת או בהגנה על הקהילה במסגרת כיתת הכוננות.

ארי היה איש ספר ולימוד – תמיד עם ראש בתוך ספר, קורא גמרא בהתלהבות כאילו הייתה זו נובלה מרתקת. הוא היה איש של עשייה – פעיל בעמותת "סטנדינג טוגד'ר" לתמיכה בחיילי צה"ל, ומעורב בפעילות הסברה נמרצת למען ארץ ישראל.

מעל הכל, ארי היה בעל ואבא אוהב. יחד עם רעייתו מרים הקים משפחה לתפארת, וגידל את ילדיהם – תמר, נעמי, יקיר ונתן – באהבה ובשמחת חיים מדבקת. כפי שסיפר בנו יקיר, מתחת למעטה הרצינות והבגרות, שכנה בו נשמה צעירה ושובבה, שתמיד ידעה לשמוח ולשמח.

אנו, חברי הקהילה, זוכרים את ארי כאדם שחי את חייו במלואם, נאמן לערכיו עד הרגע האחרון. גבורתו האחרונה, שעליה הוענק לו עיטור המופת, הייתה המשך ישיר לדרך חייו – תמיד לחשוב קודם על האחר, תמיד להגן על החלש, תמיד לעמוד על משמר עמנו וארצנו.

נקודת התצפית שהוקמה לזכרו בשמורת עוז וגאו"ן משקיפה על נופי גוש עציון – הנוף שכה אהב, והמקום שבו מסר את נפשו להגנת עמו. היא תשמש לנו כתזכורת מתמדת לאדם היקר שאיבדנו, לערכים שייצג, ולמורשת שהותיר לנו.

בית המדרש החדש שנמצא בבנייה אצלנו כהרחבה של בית הכנסת שלנו הוקדש לזכרו ולעילוי נשמתו – מקום של תורה ולימוד שימשיך את דרכו של ארי, שחיבר בין עולם התורה לעולם המעשה, בין לימוד לעשייה, בין אהבת התורה לאהבת הארץ.

יהי זכרו ברוך.