סמל ראשון
רועי וייזר
בן ימי ונעמי
נפל ביום כ"ב תשרי תשפ"ד (7/10/2023)
מקום מנוחתו בית העלמין בכפר עציון

לאתר ההנצחה של משרד הביטחון לחצו כאן 

לאתר ההנצחה שהקמה משפחותו של רועי https://www.rememberroey.com/

בנם של נעמי וישראל. נולד ביום כ"ב בסיון תשס"ב (2.6.2002) בירושלים. אח לשני ונדב.

ביום 18.8.2021 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת גולני.

סמל ראשון רועי (חיים) וייזר נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין כפר עציון. הותיר אחריו הורים, אחות ואח.

הרחבה

לזכרו של בננו היקר סמ"ר רועי וייזר הי"ד

ביום שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023), נפל בננו היקר רועי בקרב הגנה על עם ישראל. רועי, בן 21 בנופלו, היה בן אהוב לנעמי וישראל, אח יקר לשני ונדב, וחבר אהוב של קהילת זית רענן כולה.

רועי גדל באפרת, היה חלק בלתי נפרד מנוף הקהילה. הוא למד בתיכון דרך אבות, שם הצטיין בכל תחום – בלימודיו, בספורט, ובעיקר ביכולתו המיוחדת לחבר אנשים ולהאיר את סביבתו. את דרכו הקדם-צבאית החל במכינת עצמונה, שם התחשל והתחזק בערכיו ובאמונתו, ומשם המשיך לגדוד 13 של חטיבת גולני.

חבריו מתארים אותו כ"נמוך קומה אך ענק ברוחו". החיוך הבלתי נשכח שלו היה מדבק, מאיר כל חדר שנכנס אליו. בין אם זה היה במגרש הכדורגל, בבית הכנסת, או סתם ברחובות אפרת – תמיד היה מוכן לעזור, תמיד היה שם בשביל חבריו. כמפקד בצבא היה "האבא" של חייליו, דואג להם לכל דבר קטן כגדול, מקרין עליהם מאישיותו המיוחדת ומחנך אותם בדוגמה אישית.

בבוקר שבת שמחת תורה בה החלה המלחמה, כשפרצו מאות מחבלים את גדר הגבול באזור מעבר ארז, רועי הוכיח את גדולתו האמיתית. כאחד משני המפקדים במוצב, הוא פעל במהירות, בקור רוח ובתבונה טקטית מופלאה – חילק את חייליו לעמדות, העביר דיווחים חיוניים למפקדה, ודאג להגן על החיילים שאינם לוחמים. יחד עם חייליו הנאמנים, הם ניהלו קרב גבורה עיקש מול מאות מחבלים, הורגים עשרות מהם עד שאזלה התחמושת.

גבורתם של רועי וחייליו הייתה מכרעת בהגנה על דרום הארץ. עמידתם האיתנה והבלתי מתפשרת מנעה מהמחבלים להתקדם צפונה לכיוון אשקלון ואשדוד, ובכך הצילו חיים של אזרחים וחיילים רבים. גם כשנגמרה התחמושת, רועי המשיך להוביל את כוחותיו בגבורה, עד שנתקל במארב ונפל בקרב.

כפי שכתב אחד מחבריו הקרובים: "לכל אחד יש את החבר הזה שהוא תמיד שם כשצריך אותו… שכל פעם שאתה רואה את החיוך שלו עולה לך חיוך… שהוא גיבור ישראל ששמר על חבריו. ואתה, רועי חברי הטוב, היית החבר הזה ולתמיד תהיה החבר הזה."

אנחנו, קהילת זית רענן, גאים ברועי שלנו. בחיוך הבלתי נשכח שלו, באישיותו המאירה, במנהיגות הטבעית שלו, ובגבורה העילאית שגילה ברגעי האמת. הוא היה מופת ודוגמה לדור שלם של צעירים, והקרבתו למען עם ישראל תיזכר לעד.

רועי נפל כגיבור, מגן על עמו וארצו. מורשת הגבורה שלו ושל חייליו, שעמדו כחומה בצורה מול האויב והצילו חיים רבים, תמשיך ללוות את משפחתו האהובה, את קהילת אפרת, ואת כל עם ישראל. החיוך שלו, האור שהפיץ סביבו, והגבורה שגילה – יאירו את דרכנו תמיד.

יהי זכרו ברוך.